נסאר נ' בע"מ - פסקדין

פסק דין

1.זוהי תביעה לפיצוי בסך 10,000 ₪, בגין סבל ועוגמת נפש שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב ניתוק שירותי האינטרנט אשר סיפקה לו הנתבעת, וכן עיכוב בחידוש השירות לאחר ניתוק.

2.התובע היה מנוי אצל הנתבעת לקבלת שירותי אינטרנט למשך שנה, בדרך של תשלום דמי המנוי השנתיים מראש.

אף שתקופת המנוי הסתיימה ב-11/09/10, ועל כך אין חולק, התובע לא חידש את המנוי משום שהדבר נעלם מעיניו, כך לטענתו.

3.בשבוע הראשון לחודש 12/10 קיבל התובע, לטענתו, שיחת טלפון מנציגת הנתבעת, בה היא מודיעה לו על קיום חוב לתקופה של שלושה חודשים והוא התבקש להעביר סך 355 ₪ לחידוש המנוי עד סוף חודש 08/11; כן נתבקש התובע להעביר אסמכתא בדבר ביצוע ההפקדה באמצעות פקס שנמסר לו, והתובע הבטיח לסלק את החוב על דרך העברה בנקאית לחשבון הנתבעת.

לטענת התובע, ההפקדה בוצעה ב-10/12/10 והאסמכתא שוגרה בפקס, כאמור.

4.על אף שהתשלום בוצע כאמור, הופתע התובע עת ניסה לגלוש באינטרנט ביום שישי בשעות אח"צ, לקבל הודעה על צג המחשב, כי שירותי האינטרנט חסומים עקב חוב. (התובע ציין בטעות, כי יום שישי חל ב-11/12/10 בעוד שהנכון הוא, כי יום שישי חל ב-10/12/11).

בשיחות שניהל עוד באותו יום עם נציגי הנתבעת, נמסר לו, כי אין בידם לסייע לו מאחר והמוקד הפיננסי סגור עד מוצאי שבת. במוצאי שבת התקשר שוב, והודע לו, כי המוקד ייפתח ביום ראשון משעה 07:00 בבוקר, אלא שביום ראשון לא היה מענה, עד השעה 08:00, אז הצליח להשיג נציג שירות המוקד הפיננסי, והסביר את אשר אירע. התובע ניסה לשוחח עם מנהל המוקד, אך נמסר לו שהמנהל יחזור אליו תוך 24 שעות.

בשעה 11:15, משראה כי אין הוא זוכה לשיחת טלפון מהנתבעת, שב והתקשר לנתבעת, אשר הודיעה כי החיבור לאינטרנט יבוצע תוך שעתיים; אלא שדבר לא נעשה, והוא שב והתקשר בשעה 16:00, ולבסוף החיבור לאינטרנט בוצע רק בשעה 17:00.

5.טוען התובע, כי הנתבעת הפרה בהתנהגותה את התחייבויותיה כלפיו, ניתקה שירותי האינטרנט לתובע שלא כדין, גרמה לו לעוגמת נפש רבה, ונאלץ בשל כך לבצע שיחות טלפון מרובות ולבזבז זמן רב.

6.הנתבעת טענה בהגנתה, כי המנוי של התובע הסתיים ב-11/09/10, ועל כך כאמור אין חולק; על-אף זאת, שירותי האינטרנט לא נחסמו, והחל מ-13/10/10 החלה בפניות לתובע בדרישה להסדיר תשלום התובע, והלה נדרש להסדיר את החוב. עוד ב-28/11/10 הבטיח התובע, בעקבות שיחה שיזם נציג הנתבעת איתו, לסלק את החוב, אך הדבר לא נעשה.

בעקבות כך, ומשהחוב לא סולק, ובהתאם לתנאי הסכם המנוי, נחסם המנוי בתאריך 09/12/10 (ולא ב-11/12/10, כטענת התובע).

אלא שפנייתו הראשונה של התובע, לאחר סילוק החוב, לשם חידוש המנוי, נעשתה ביום שישי בשבוע שלא במסגרת שעות עבודת המוקד הפיננסי המופקד על חידוש המנוי.

משפנה התובע ביום ראשון למוקד הפיננסי, התובע סירב לשתף פעולה, והתעקש לדבר עם המנהל.

באותו יום, ה-12/12/10 ובמסגרת פעילותו היומית השוטפת של המוקד, חודש המנוי וזאת בשעה 11:34.

7.לטענת הנתבעת זכותה הייתה לחסום את המנוי משלא חודש ואף נוצר חוב בפיגור. מכל מקום, התנהלותו של התובע אינה עולה כדי התנהגות של צרכן סביר, ויש לחייבו באשם תורם בשיעור 100%.

8.התובע העיד בפניי וחזר על עיקר טענותיו כפי שפורט בתביעה. התובע העיד, כי בעקבות שיחת הטלפון בדבר החוב ואי-חידוש המנוי, שילם את החוב כפי שנדרש ביום חמישי, ה-09/12/10 בשעת אח"צ, כפי שמעידה על כך הקבלה המצורפת לתביעה, כנספח ב'. לטענתו, המשיך לגלוש באינטרנט כרגיל גם ביום חמישי וגם ביום שישי עד שעות אח"צ, כאשר קיבל לפצע את ההודעה בדבר חסימת המנוי.

נציגת הנתבעת שבה והדגישה, כי המנוי נחסם עוד ביום חמישי, ה-09/12/10, בשל אי-תשלום החוב.

התובע טען בפניי, כי ניתוק המנוי לקראת סוף השבוע וכן ההמתנות הארוכות ומורטות העצבים בכל שיחת טלפון שביצע עם הנתבעת, גרמו לו נזק נפשי ועוגמת נפש רבים.

9.נציגת הנתבעת העידה בפניי, כי על-פי רישומי הנתבעת, נשלחה לתובע עוד ב-13/10/10 התראה קולית בדבר קיום החוב ואי-חידוש המנוי.